10/06/2020
לכבוד:
שר האוצר - מר ישראל כץ
א,ח,נ,
הנדון: בקשה לבחינת שינוי מדיניות המיסים - שבח ורכישה, שחרור חסמים, תיקון עיוותים ולעידוד הצמיחה במשק.
רקע מקדמי
ביום 9/7/2018 העברנו בקשה לשר האוצר הקודם מר משה כחלון, ח"כ משה גפני יו"ר ועד הכספים ולרשות המיסים לתיקון העיוותים הרבים במדיניות המיסים. נערכה פגישה ברשות המיסים ונקבעה פגישת המשך לקראת דצמבר באותה השנה. העניין שהכנסת התפזרה ומאז ועד היום העניין לא ממש טופל, למעט פגישה שנערכה ב 11 מרץ 2020 בהנהלת רשות המיסים שבה הייתה אוזן קשבת לתיקונים טכניים, אך בעניין המדיניות, אין הרשות יכולה להתערב.
כמו כן, מאז המכתב ועד היום, נראה שהמשק מתחיל להיכנס להאטה בתחום המקרקעין ולפיכך מוצע פתרון שיכול הן לעודד את הצמיחה במשק והן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים (ראה פירוט בסעיף 12 למכתב זה).
נושאי המכתב בתמצית:
אנו קבוצת עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכלכלנים העוסקים ומעורבים שנים רבות בכל הרבדים הכלכליים של המשק בישראל, הן בייצוג בעסקאות כלכליות, הן במיסוי מקרקעין והן במס הכנסה, פונים אליך בבקשה לשינוי מדיניות "דרך המס" האגרסיבית שנוצרה עקב החקיקה בשנים האחרונות - מדיניות שתורמת לאי יציבות האטה שנוצרה במשק ופגיעה בשכבת הביניים שתרומתה למשק בישראל הגדולה ביותר.
לדוגמה: בעל עסק מעוניין לעודד מחלקה חלשה במפעל שלו להגברת ייצור, אך לצורך כך הוא מייצר "ענישה" דווקא לקבוצה החזקה כדי למנוע מהם להמשיך להוביל. לצערנו, נוצר מצב דומה במשק - כל מי שטוב בישראל, כל מי שמצליח, כל מי שמתרחב, כל מי שמעז לגדול בהכנסות שלו, כל מי תורם לתל"ג ולייצור במשק ורוכש דירת מגורים להשקעה בישראל, או שהכנסתו עולה - בשנים האחרונות הוטל עליו עונש כבד המפיל אותו למלכודות מס ומדכא את המוטיבציה לרצות להתפתח ולהתקדם כאן בישראל.
לא חייבים להיות כלכלנים כדי להבין שהטלת מיסים אגרסיבית מאטה את הפעילות במשק, מצמצמת את העסקאות ומקטינה את ההיצע. במקביל בשוק כמו שלנו שבו הביקוש לדירות רק הולך ועולה (נישואין, גירושין, עליה וכו'), צמצום ההיצע מביא גם להאטה וגם לעליית מחירים! (במיוחד שמחיר למשתכן אינו בהיקפים שמספקים את הביקושים).
כאן המקום לציין כי פנייתנו לא באה משיקולים פוליטיים, ובין החותמים יש בעלי דעות פוליטיות מכל הקצוות, יש מי שחברים במפלגות שונות או שכלל אינם חברי מפלגה. כל כוונתינו היא טהורה בלבד על מנת שיתוקנו העיוותים הבלתי סבירים שנוצרו עקב החקיקה האחרונה.
להלן מספר דוגמאות המאירות את הפגיעה שנוצרה עקב החקיקה והצעות לפתרונות כדי לתקן את העיוותים שנולדו ממנה:
תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין שנחקק רק לאחרונה (2013) בו בוטל הפטור ממס שבח לדירת מגורים אחת ל 4 שנים, החל לתת לאחרונה את אותותיו ויצר לא מעט מלכודות מס. למעלה מ 230,000 משקי בית לא יכולים היום למכור דירת המגורים שלהם כדי לשדרג אותה מבלי להיפגע קשות ממיסים בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי ש"ח (מס שבח ומס רכישה).
לדוגמא: משפחה שלה יש שתי דירות, אחת שהיא משכירה (נרכשה ב 1,000,000 ₪) והשנייה דירת מגורים שנרכשה ב 1.1.2014 בשווי 2,000,000 ₪, היום מעוניינת למכור את דירת המגורים ב 2,800,000 ₪ כדי לרכוש דירה יקרה יותר בשווי 3,500,000 ₪, במצב זה תידרש לשלם מס שבח 25% + מס רכישה בגובה 8% שיכולים להגיע ל 480,000 ₪ ! סכום מס שאינו סביר בעליל !!!.
|
הצעה לפתרון: מי שמחזיק ביותר מדירה אחת יידרש להצהיר איזו מהדירות שהוא מחזיק היא דירת מגוריו. דירה זו תהיה פטורה ממס שבח בעת מכירתה, ובמצבים של שדרוג דירת המגורים - יש לבטל את מס השבח על דירת המגורים ולהחיל מס רכישה על הדירה הנרכשת כדירה מגורים יחידה. אדם יוכל להצהיר רק על דירה אחת כדירת מגוריו.
|
בעשור האחרון התקרות בחוק מיסוי מקרקעין בסעיפים 49ז (זכויות בניה), 49ה (פטור לשתי דירות קטנות כדי לרכוש דירה שלישית במקומן – פטור של פעם בחיים שנועד להקל על שני בני זוג שמקימים בית יחד), לא עודכנו באופן ריאלי ביחס לעליית מחירי הנדל"ן, במקום שיוכפלו ב 100%, הן שונו באחוזים שאינם משקפים את קצב עליית מחירי הנדל"ן בישראל - ובכך יש פגיעה בתכלית החוק שנועדה להקל ולא להקשות במכר הדירות.
לדוגמא : מחירי הנדל"ן בישראל עלו מינואר 2008 עד היום יוני 2018 ב 120% ואילו תקרת הפטור (49ז) עלתה רק ב 43% ! מ 1,424,000 ל 2,042,500. בפועל הייתה צריכה להיות 3,132,800 !
למה אדם שמוכר היום דירת המגורים היחידה שלו, הכוללת זכויות בנייה בשווי 3,000,000 ₪, כדי לרכוש דירת מגורים אחרת צריך לשלם מס שבח שיכול להיות בגובה של מאות אלפי ₪, ולהענש בכך שלא הצמידו את התקרה למדד מחירי הדירות בישראל ?
באופן דומה עדכון התקרה בסעיף 49ה –
הפטור מקל רק על מי שהיו לו שתי דירות בשווי 1,986,000. בכך הוא מקפח את תושבי מרכז הארץ שבשנים האחרונות אינם יכולים להנות ממנו.
|
הצעה לפתרון: לעדכן את כל התקרות בחוק מיסוי מקרקעין לפי אחוז השינוי האמיתי במדד מחירי הדיור בישראל החל משנת 2008. קרי ב 120% ולא ב 43% !
|
כל מי שבבעלותו דירת מגורים בשווי גבוה יותר מ 4,455,000 ₪ נחשב על ידי המחוקק לאדם עשיר, ונקבע בחוק שיש למסות אותו.
המחוקק הטיל מס על דירות יוקרה הגם שהן יחידות. תקרת הפטור לדירות יוקרה בהתאם להוראות סעיף 49א(א1) לחוק, מוצמדת למדד המחירים לצרכן ולא למדד מחירי הדירות. בשנים האחרונות מדד המחירים לצרכן במגמת ירידה ואילו מדד מחירי הדירות היה במגמת עליה, מכאן שיותר ויותר בעלי דירות נכנסו לחבות במס שבח מיותרת בעת מכירת דירתם היחידה.
מאחר שעד כה המחוקק לא תיקן את שווי דירת יוקרה לפי שווי עליית מחירי הנדל"ן - עם השנים סף התקרה של "תקרת שווי דירות היוקרה" ברמה הריאלית יכולה להמשיך לרדת ויותר בעלי דירות ימצאו עצמם חייבים במס שבח על דירתם היחידה ללא הצדקה ריאלית. דירת יוקרה לעניין מיסוי מקרקעין לא תהיה בהכרח דירת יוקרה כפי שהמחוקק כיוון אליה בתחילת הליך החקיקה (דירה הממוקמת במגדלים או בקומה האחרונה כדירת פנטהאוז, דופלקס או דירת גג, דירת קוטג' או בית פרטי הנהנה מעיצוב מרהיב ואלמנטים מפנקים) אלא גם דירת מגורים רגילה וסטנדרטית של מעמד הביניים. האם זאת הייתה באמת כוונתו של המחוקק ? אם כן, אז למה להפלות ? שימסו באופן שווה את כל מוכרי הדירות..
|
שנה |
תקרת הפטור דירת יוקרה |
שיעור עליית מחירי הדירות משנה קודמת |
תקרת הפטור שהייתה אמורה להיות בפועל |
|
2014 |
4,500,000 |
8.55% |
|
|
2015 |
4,496,000 |
5.9% |
4,765,500 |
|
2016 |
4,456,000 |
6.72% |
5,085,741 |
|
2017 |
4,443,000 |
8.86% |
5,536,337 |
|
2018 |
4,455,000 |
2.57% |
5,678,620 |
שיעור עליית מחירי הדירות משנה קודמת על סמך נתוני הכרמ"ן
האבסורד הוא: במס רכישה בשנים אלו ניתנה הטבה בסך 201,825 ₪, הועלה מ 1,470,560 ל 1,672,385, בשיעור הקרוב לעליית מדד מחירי הדיור, בעוד שבמכירת דירה יחידה הנחשבת דירת יוקרה ניתן "עונש" והתקרה לא הוצמדה למדד מחירי הדיור אלא למדד המחירים לצרכן.
|
הצעה לפתרון: עדיף היה לבטל את המס על דירות היוקרה ו/או להעלות באופן משמעותי ביותר את הרף שלו. בכל מקרה יש לעדכן אותו לפי אחוז השינוי האמיתי במדד מחירי הדיור רטרואקטיבית החל משנת 2014 ולא לפי מדד שאינו רלוונטי למחירי הדיור.
|
מס הייסף הוטל על פי החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012, על כל מי שהכנסתו גבוהה מ 800,000 ₪. אלא שמאז שהוטל המצב במשק השתנה ולא בטוח שיש בו צורך. לאחרונה הורדה התקרה לכ 640,000 ₪ - בהפחתה זו למעשה הרחיבו באופן משמעותי את גביית המס. אלא שהוא חל גם על מי שנוצר לו שבח ריאלי במכר דירת מגורים ששוויה עולה על 4,000,000 ₪. כך למשל למי שהכנסתו השנתית מעבודה היא 400,000 ₪ ונוצר לו שבח ריאלי ממכר הדירה בגובה 250,000 הוא יחויב במס ייסף, שכן השבח הריאלי ביחד עם הכנסתו עולים על התקרה החדשה. חמור מכך שמדובר בדירת מגורים יחידה העוברת את התקרה, הנישום נענש פעמיים גם מס ייסף וגם מס לינארי בגין מכירת דירתו היחידה !
|
הצעה לפתרון: מוצע לבטל את מס הייסף – מס שפוגע במוטיבציה להרוויח יותר וכן הוא פוגע באופן לא יחסי במוכרי הדירות שנמכרות מעל 4,000,000 ₪ שרובם אף אינם מודעים לו. לחלפין לבטל את מס הייסף שחל על מי שזו דירתו היחידה ו/או דירת המגורים שלו.
|
אדם המשכיר את דירת המגורים שלו מעל תקרת הפטור 5100 ₪ לחודש ובמקומה מעוניין לשכור דירת מגורים אחרת במחיר גבוה יותר לא באמת יכול ליהנות מהפער שבין השכירויות. חוסר צדק זה תורם להעלאת דמי השכירות ופגיעה במשקי הבית המעוניינים לשדרג את עצמם לדירה טובה יותר. התחשבות זו של המחוקק יכולה לפנות דירות זולות יותר לשוק.
|
הצעה לפתרון: להחיל את תקרת הפטור מגובה דמי השכירות על הדירה הזולה. בדרך נרוויח בכך יותר דיווחים לרשויות בגין הכנסה מדמי שכירות.
|
ביום מכירת דירת ההשקעה, רשות המיסים תחשב את השבח כאילו נדרש פחת בגין הדירה הגם שלא נדרש בפועל. דרישת פחת על השכרת דירת מגורים להשקעה מעלה את החבות במס שבח באופן שיכול להביא לעסקת הפסד. הסיבה לכך ששיעור הפחת לכשעצמו במקרים רבים עולה על גובה התשואה השנתית. נוסיף על כך את כל ההוצאות הנלוות ושוב אין שום כדאיות למכור ולרכוש משהו אחר במקום ולהניע את גלגלי המשק קדימה.
|
הצעה לפתרון: במכר דירה להשקעה לא לחשב פחת אלא אם כן נדרש הפחת במהלך חיי השכירות.
|
דוגמא לכשל המס: רכישת דירה בשווי 1,500,000 ₪
בעבר (לפני הטלת המס) אם לקונה היה הון עצמי של 600,000 ₪, היה נדרש לקחת 900,000 ₪ כמשכנתא. עתה לאחר הטלת המס, המוכר ירצה לגלם את המס במחיר הדירה וידרוש על אותה דירה 1,570,000 ₪. יוצא איפה שהקונה יידרש לקחת 970,000 ₪ כמשכנתא. מי הרוויח ומי הפסיד? המדינה
והבנקים מרווחים, הקונים מפסידים!
|
הצעה לפתרון: יינתן פטור ממס שבח בדומה להוראת השעה שהייתה בתוקף עד 5/5/2013 (מיסוי מקרקעין - הוראת שעה, תשע"א-2011), מי שימכור את דירתו לרוכש דירה יחידה או משפר דיור יהיה פטור ממס שבח.
|
החוק (באמצעות סעיף 49ב5) מאפשר לנישום להשתמש בפטור של המוריש בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בו.
במצבים רבים עד לביצוע העסקה אחד היורשים הולך לעולמו ולנעליו נכנסים יורשיו (הנכדים של המוריש המקורי שחיים בנכס ברוב המקרים). נכדים אלו (כל עוד להוריהם היתה דירה בבעלותם) לא זכאים לשימוש בסעיף 49ב5 כפי שהיו זכאים הוריהם והדודים שלהם בגין מכר אותה דירה. נוצר מצב המקפח יורשים שהוריהם נפטרו. כמו כן, הדיווח בגין עסקאות אלו הינו מסורבל, במקרים רבים מדובר בחלקיות קטנה בדירה, כאשר מהות הפטור שמגיע "על חשבון" המורש שהיה זכאי לפטור (הסב והסבתא) לא באה לידי ביטוי באופן צודק והוגן לגבי כל יתר התאים המשפחתיים שתחתיו.
להלן דוגמא שתמחיש את הבעיה:
סבתא בעלת דירת מגורים יחידה מורישה אותה לשני ילדיה (בן א' - יש דירה משלו, בן ב' - יש דירה משלו). במכירת דירת הסבתא - בן א' שהלך לעולמו לפני פטירת הסבתא - ילדיו, הנכדים מבן א' לא יהנו מהפטור, בן ב' יוכל להנות מהפטור הקיים ולהעביר את התמורה פטורה ממס לנכדים - חוסר צדק זה יש לתקן.
|
הצעה לפתרון:
|
בעלי דירה יחידה מנועים מלמכור את דירתם היחידה בפטור ממס מרגע קבלת ההיתר לפרויקט פינוי בינוי ועד קבלת טופס 4. תהליך זה יכול להמשך שנתיים ויותר, בתקופה זו אם הם מבצעים מכירה הם יהיו חייבים במס שבח מלא שיכול להוות כ 40% משווי הדירה! השאלה הנשאלת למה לפגוע בזכות שלהם לממש בתקופה כל כך ארוכה ? לעיתים מדובר באוכלוסייה מבוגרת מאוד, שאין ביכולתה להמתין פרק זמן כל כך ארוך, לעיתים מדובר באוכלוסייה מוחלשת או מהמעד הבינוני שלא תינתן להמם משכנתא בלי הון עצמי לרכוש דירה חלופית.
|
הצעה לפתרון: הוספת סעיף 49ב(6) – זכות לדירת מגורים במסגרת פרויקט פינוי בינוי, ובלבד שלמוכר אין זכויות בדירת מגורים נוספת.
|
נכון להיום החוק מאפשר למשפרי הדיור פרק זמן של 18 חודשים למכירת דירת המגורים מיום רכישת דירת מגורים במקומה. משבר הקורונה מנע מהמוכרים להראות את הדירה לרוכשים פוטנציאלים. אי אפשר להתעלם ממשבר הקורונה (למעלה ממיליון מובטלים נוספו למעגל האבטלה) שגרם לפגיעה במשפרי הדיור אשר נתקעו בעסקת רכישה בעוד שאינם יכולים למכור את דירת המגורים. גם רוכשים פוטנציאלים שלא נכנסו למעגל האבטלה הקפיאו תוכניות.
|
הצעה לפתרון: תיקון סעיף 9ג1ג2ב - להאריך את התקופה למשפרי הדיור מ 18 חודשים ל 24 חודשים.
|
חסרונות בתמצית של המצב הקיים - מיסוי מקרקעין בישראל הוא אחד המיסים המסורבלים ביותר בעולם. גוזל מהמדינה והן מהפרט משאבים רבים - כ 100 תיקוני חקיקה, בנוסף הוראות ביצוע לכל תיקון חקיקה ו/או לפסיקה ו/או לשינוי נוהל, דיוני שומה רבים, בקשות לתיקונים, השגות, עררים, תביעות ייצוגיות, בזבוז רב ומיותר של בתי המשפט בעניין מחלוקות מול רשות המיסים, תחשיבים מורכבים ושימוש במערכות שונות, עמידה בדרישות דיווח מסורבלות, המפילות בקלות נישומים ומייצגים למלכודות מס, קנסות וכו'. עלות גבייה ישירה ועקיפה המוערכת בלמעלה ממיליארד ₪ בשנה.
שינוי ופישוט מדיניות המס, הצעה לייעול - שינוי ופישוט חוק מיסוי מקרקעין ל 2% מכל עסקה (כמו בהולנד ששינתה את שיטת המיסוי שלה לאחרונה), יגרום לביטול הסרבול בחוק המורכב, ישחרר המון משאבים, חסמי מס, יגדיל את הפעילות ובכך הצפי שגביית המס תהיה אף גבוהה יותר, מ 12 המיליארד שנגבים בשנה בתחום מיסוי המקרקעין.
בנוסף הדבר נכון לטובת המשק - יאיץ את הצמיחה במשק. במצב הקיים, המיסוי יוצר חסמים רבים - מיליארדים יוצאים מידי שנה מהמדינה לרכישת נכסי מקרקעין בחו"ל. השקעת כספי הישראלים בנכסים בחו"ל פוגעת בצמיחת המשק בישראל (פחות עבודה לאנשי מקצוע מקומיים - כמו זגגים, נגרים, חשמלאים, הנדסאים, מהנדסים, וכו'). כספים שיצאו לרכישת מקרקעין בחו"ל לא יחזרו בשנים הקרובות להשקעה במשק שלנו.
לא יהיה יותר צורך בכל התחשיבים מס מסורבלים – מיסוי היסטורי, מיסוי עד 7.11.2001, מיסוי עד 31.12.2011 ומשם ואילך, מיסוי אינפלציוני, תחשיבי פחת, פיצול אופקי, פיצול אנכי, ניכויים, הוראות שעה, השגות, עררים, חריגים וכו'.
האם לאור האמור לעיל שווה למדינה להמשיך להפעיל מנגנונים מורכבים כאלו ? שאלה רטורית
יתרה מכך המשק ירוויח כאן במספר מישורים:
הדבר צפוי להגדיל את נפח הפעילות במקרקעין ובתחומים רבים הנגזרים מעסקאות מקרקעין, הכנסות המדינה ממסים ולתרום להנעת גלגלי המשק קדימה.
רגע לפני המחשה מתמטית, עלינו להבין שבעסקאות מקרקעין קיימים חסמי מס המאטים את קצב העסקאות, והם להלן -
חסם א' - מס שבח
שיעור מס שבח שנע בין 25% לכ 40% מהעסקת מכר נכס מקרקעין
(למעט דירות יחידות - ללא זכויות בניה).
תחשיב המס אינו טרויאלי, מבוסס בין היתר על שיעור המס השולי של הנישום (47%), מס אינפלציוני (10%), ומס בשיעורים שונים (20%, 25%) עד ליום המכירה,
פחת, ניכויים, פריסה, הוראות שעה, פיצול אופקי, פיצול אנכי, גילום מלא בעסקאות נטו - בקיצר מס מסורבל!
חסם ב' - מס רכישה
שיעור מס של 8% עד 10% מעסקת רכש דירה נוספת. 6% מנכס מקרקעין אחר.
מס רכישה מופקע זה החל מאמצע שנת 2015.
חסם ג' - מס ייסף
3% מההכנסה השנתית השוטפת + השבח הריאלי בגין מכירת נכס החייב במס שבח.
מס הייסף הוא המצאה חדשה מהשנים האחרונות מתוקף
החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012.
לפיו גם השבח הריאלי מעסקת מכר מקרקעין יתווסף להכנסה השוטפת והכל ימוסה יחד כמס הכנסה.
חסם ד' - היטל השבחה
היטל השבחה הינו בשיעור של 50% מההשבחה. שווי ההשבחה נגזר משווי הנכס שחלק גדול ממנו מורכב ממיסים.
מרכיב שמשתתף במעגל השוטה של מיסי המקרקעין...
ככל שמיסי המקרקעין עולים, עולים גם מחירי נכסי המקרקעין ובהתאם גם היטל ההשבחה.
חסם ה' - צורך באנשי מקצוע מומחים
בעסקאות עתירות מס, חייבים להעזר בשירותי שמאי, עורך דין מומחה לצורך תכנון מס, דיווח בין המורכבים בעולם, המחייב הקלדת נתונים רבים מאוד בכל עסקה (באמצעות מערכת מייצגים המחייבת כרטיס חכם) ואינו ממש נגיש לקהל הרחב.
חסם ו' - התנהלות מול הרשויות
התנהלות ממושכת מול הרשויות - משלב עריכת השומה ועד סיום ההשומה - יעברו חודשים ארוכים, לעיתים גם שנים כאשר יש מחלוקת בעניין תחשיב המס ונדרש הליך משפטי.
חסם ז' - קנסות
קנס גירעון החל בשנת 2013, נע בין 15% ל 30% המוטל על חלק לא קטן מהדיווחים השגויים, הגם אם הם נעשו בתום לב בגלל קושי ומורכבות המס, קנסות אחרים בגין מורכבות הדיווח.
חסם ח' - כפלי המס, מס רכוש, דמי היוון, דמי הסכמה (מס רכישה מרשות מקרקעי ישראל)
אבסורד תשלום כפל המס - תשלום מס רכישה על מחיר הנכס שהוא כולל מס ערך מוסף, קרי תשלום מס רכישה על מרכיב המע"מ.
ויש נכסי מקרקעין רבים שעדיין נדרש לשלם בגינם מס רכוש, דמי היוון, מס רכישה מרשות מקרקעי ישראל וכדומה.
כל אלה, מצטרפים למעגל השוטה, משכללים בתוכם את מרכבי מיסוי המקרקעין ומעלים בהכרח את גובה דמי ההיוון, מס הרכישה מרמ"י.
עלויות סך החסמים
עלויות סך החסמים יחד יכולות לעבור את ה 60% משווי העסקה וזאת ללא כל עוגמת הנפש ודרך החתחתים שעל מוכר נכס מקרקעין לעבור. תשאלו כל מי שמכר בשנים האחרונות נחלה, מגרש, בית מלאכה או בית צמוד קרקע עם זכויות בניה שלא נוצלו..
עצוב לראות שלא נשאר לו הרבה - בעיקר עקב מדיניות מס שהופכת להיות יותר ויותר אגרסיבית.
למעשה אפשר לומר בביטחון מלא כי במהלך השנים, נוצר מצב שחלק גדול ממרכיב שווי כל נכס מקרקעין בישראל הוא מיסים!
ושיש כל כך הרבה חסמים, בעלי נכסים רבים מעדיפים שלא למכור.
שיחרור החסמים - כמו בהולנד, קביעת שיעור מס 2% מכל עסקה
בישראל יש בממוצע כ 160,000 עסקאות מקרקעין בשנה
(דירות, מגרשים, בניינים, בתי מלאכה, אולמות, נחלות, משרדים, חנויות וכו')
מתוכן כ 100,000 משויכות לדירות מגורים.
כמו כן, סך הכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין בשנה הן כ 12,000,000,000 ש"ח,
הכנסה ממוצעת לקופת המדינה מכל עסקה הינה כ 75,000 ש"ח
וזאת לאחר כל הפטורים, התחשיבים המורכבים, תכנוני מס, התנהלות בהשגות, העסקת מומחים, שמאים, מפקחים, תביעות בבתי משפט
וכו', האם זה באמת שווה למדינה ?
אם נבטל את כל הפטורים למיניהם, נבטל את כל הסירבולים הקיימים בחוקים הקשורים לעסקאות מקרקעין, בתקנות בהוראות השעה ונחייב במקומם בכל עסקה, הן את הרוכש והן את הקונה ב 2%,
הכנסות המדינה ממיסים תגדלנה, מפני שגם מספר העסקאות יעלה באופן ניכר.
(למשל, ההכנסה לקופת המדינה מעסקה של 2,000,000 ש"ח תהיה כ 80,000 ש"ח.
40,000 מהמוכר ו 40,000 מהקונה
היום משולם מס רכישה לדירה יחידה 8,942, ומס שבח לדירה יחידה אפס ש"ח.
על דירת מגורים שניה, נדרש לשלם 160,000 ש"ח מס רכישה ומס שבח יכול להגיע ל 500,000 ש"ח.
אנשים לא עושים עסקאות במיסים מופקעים כאלו,
המשקיעים יצאו מהשוק (בעקבות מס רכישה של 8%) ואיתם יצאו גם מילארדים מהמשק להשקעות בחו"ל.
הפחתת המיסים תגרום ליותר עסקאות במשק כאן בישראל ואיתן יגדלו גם הכנסות המדינה ממיסים.
יש למעלה מ 230,000 בתי אב שיש להם יותר מדירה אחת ורק בגלל חסמי מס, אינם משדרגים את דירת המגורים שלהם,
יש עשרות אלפי נכסים כלואים שאינם יוצאים למכירה (מגרשים, נחלות, בתי מלאכה) בגלל חסמי מס בלתי סבירים בעליל!
יש המון משקיעים שהיו שמחים להשקיע בדירות מגורים בישראל, אך מס הרכישה בגובה 8% הוציא אותם מהשוק המקומי ובמקום זאת הם רוכשים דירות בחו"ל ומייצרים בכך אבטלה לשוק המקומי
(כפי שראינו לעיל - פחות עבודה לנגרים, זגגים, חשמלאים, שרברבים, אנשי מזגנים, אדריכלים וכדו').
הפחתת מיסוי המקרקעין כמו בהלונד (2%) - תגדיל את מספר העסקאות,
תעצור את עליית מחירי הדירות ונכסי המקרקעין, תחזיר את המשקיעים לשוק המקומי ובכך תפחית את מחירי השכירויות, תגדיל את הפיריון לגל המעגלים מסביב לשוק הנדלן.
המחשה מתמטית לגידול בהכנסות לקופת המדינה
בהורדת המס ל 2% - בהערכה זהירה,
מספר העסקאות יעלה ב 50% בשנה.
מ 160,000 ל 240,000.
אם נניח ששווי הכנסה ממוצעת מכלל נכסי המקרקעין הינה כ 80,000 ש"ח
נקבל שהכנסות המדינה ממיסים יעלו ל
19,200,000,000 ש"ח,
צפי לגידול של למעלה מ 7 מיליארד ש"ח בשנה!
מדיניות מיסים אגרסיבית פוגעת במוטיבציה של רבים וטובים במשק להמשיך להשקיע בשוק המקומי ו/או לעבוד במלוא המרץ בשל מס רכישה מופרז על דירה שניה / מס שבח גבוה על נכסי מקרקעין, דירת שניה שמהווה מלכודות מס עבור למעלה מ 230,000 משקי בית שיש להם יותר מדירה אחת המעוניינים לשדרג את דירת המגורים שלהם / אי עדכונים ריאליים של תקרות המס ביחס לעליית מחירי הנדל"ן (זכויות בניה סעיף 49ז, 49ה / דירת יוקרה וכו'), דרישת פחת על השכרת דירת מגורים להשקעה שהוא לכשעצמו ברוב המקרים מעל גובה התשואה השנתית. כל אלו ועוד (לרבות מס הייסף, מס גירעון, העלאת מס רכישה, מס דירת יוקרה הגם שמדובר בדירה יחידה), שנוצרו ממש בשנים האחרונות פוגעים בצמיחת המשק, גורמים להאטה והסטת הון עצום מחוץ למדינה והופכים את ההתנהלות למורכבת ובצורך במומחים צמודים !
אין לנו ספק שברגע שתהיה מדיניות שתוריד את חסמי המס המיותרים הללו, תגדל הפעילות המקומית במשק, נייצר צמיחה ושגשוג שתורגש בכל משקי הבית התורמים לפעילות המשק, וגם הכנסות המדינה ממיסים תגדלנה בהתאם.
נשמח למעורבותך, פגישה איתך ו/או צוות פעולה מטעמך כדי להבהיר את הפרטים בעניין.
בכבוד רב,
ועם המון תקווה לשינוי ותיקון העיוותים.
עו"ד שרון טל (כלכלן), רו"ח דורית גבאי, עו"ד אלעד לוזון, עו"ד אברהם פלמון, עו"ד אילן אהרוני, אילנה מליחי - יועצת מס, עו"ד משה סויד, רו"ח מתיס פלד, עו"ד נצחיה רצון לבנדה, עו"ד שלומית יצחקוב, רות ריידלר יועצת מס, עו"ד דוד הרש, עו"ד מיכאל לוין, עו"ד מיכאל גרסון, רו"ח אורן יעיש, עו"ד פנינה דיין, רו"ח אמיר כרמי, עו"ד מנחם (מני) שטרית, עו"ד גרשון הורביץ, עו"ד דרור עוזרי, עו"ד ליאורה גדיש, עו"ד שרון וייצמן, עו"ד משה יצחק, עו"ד מרינה מידן, עו"ד(רו"ח) ישראל עשור, עו"ד טל שחורי, עו"ד יהודה כהן, עו"ד יוסף זילבר, עו"ד סיגלית רובין פלור, עו"ד איתי גרוניך, עו"ד אברי קנטרוביץ, עו"ד גידי איינשטיין, עו"ד טל ברנר, עו"ד דב יורוביץ, עו"ד עופר בן נתן, חנה איסרליש - יועצת מס, עו"ד עמיחיי מיכאליס, עו"ד יחיאל דיבון, עו"ד זוהר מימוני, עו"ד מיכל פורת, עו"ד אבי פרידמן, עו"ד אדווה פרטוק, עו"ד עידו דקל, עו"ד נופר קסלאסי, עו"ד כלנית כהן, עו"ד דיקלה גלבוע, עו"ד סמדר רוזלי, עו"ד שי מטרני, עו"ד מיטל ישי, עו"ד מלכי מרידור, עו"ד בני כהן, עו"ד (חשבונאי) אייזנשטיין גדעון, עו"ד גילה פרין, עו"ד מרדכי לחוביץ,עו"ד קובי פיגדור, עו"ד רן שטורך, עו"ד שירי מימון לגטאי, עו"ד מריו סלצ'ובסקי, עו"ד רינת אייזנברג, עו"ד סמדר רוקח בכר, עו"ד רות אופק, עו"ד זאב אינגבר, עו"ד אהד בן שמחון, עו"ד רו"ח ענת גוראל, עו"ד נאוה יורקסל, עו"ד יהודה קפלן, עו"ד תומר וסרמן, עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני, עו"ד שחף נילי, עו"ד נתן דור, עו"ד ארנון כהן, עו"ד רוני בן ארי, עו"ד רזיאל אברון, עו"ד ליאורה ברץ, עו"ד גלעד שדר, עו"ד יגאל קבלן, עו"ד דן אדם, עו"ד יואל צייטלין, עו"ד עזרא קרני, עו"ד מנחם שטרית, עו"ד אביחי אהרונוף, עו"ד אסנת גולדשמידט-לבנטל, עו"ד אסתי בר און, עו"ד אפי יצחקי, עו"ד צבי אוסטרבך, עו"ד ורד גורי דרשמן, עו"ד רות בן שמחון, עו"ד ירון עקילוב, עו"ד עומר אסף
העתקים:
יו"ר ועדת הכספים - ח"כ משה גפני
סגן שר האוצר - ח"כ יצחק כהן
מנהל רשות המיסים - רו"ח (משפטן) ערן יעקב
עו"ד שי אהרונוביץ - סמנכ"ל רשות המיסים
טמיר כהן - מנהל וועדת הכספים
משרד האוצר - פניות הציבור
חברי ועדת הכספים, לפי סדר א-ב:
ח"כ אופיר כץ,
ח"כ אחמד טיבי,
ח"כ אנטאנס שחאדה,
ח"כ בצלאל סמוטריץ',
ח"כ ינון אזולאי,
ח"כ מאי גולן,
ח"כ מיכל שיר סגמן,
ח"כ מיקי חיימוביץ',
ח"כ ניר ברקת,
ח"כ עודד פורר,
ח"כ עאידה תומא סלימאן,
ח"כ קטי קטרין שטרית,
ח"כ קרן ברק,
ח"כ רם בן ברק,
ח"כ רם שפע,
ח"כ שלמה קרעי
ממלאי מקום בועדת הכספים, לפי סדר א-ב:
ח"כ אבי דיכטר,
ח"כ אלכס קושניר,
ח"כ חוה אתי עטייה,
ח"כ מאי גולן,
ח"כ מיכאל מלכיאלי
ח"כ מתן כהנא
חברים ואנשי מקצוע התומכים בבקשה
להבהרות ו/או פרטים נוספים ו/או תיאום פגישה ניתן לפנות לעו"ד שרון טל 054-8083378
ו/או במייל
SharonTalLaw@gmail.com