ריבית בנק ישראל / ריבית הפריים

29.10.2012

ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2012 תרד ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2% המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה להגבלת שיעור המימון בהלוואות לדיור

להודעת המפקח-לחץ כאן

תנאי הרקע
נתוני האינפלציה:
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי. התחזיות המוקדמות צפו בממוצע עלייה של 0.5% במדד. הסיבה העיקרית להפתעה ביחס לתחזיות המוקדמות היא הירידה בסעיף החינוך הקדם יסודי. ירידה זו נבעה מהחלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, והיא חד פעמית ופועל יוצא של מדיניות. השפעה זו אומנם הייתה ידועה מראש, אבל היא לא הובאה בחשבון במרבית התחזיות. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים, זאת בצד המשך
התמתנות העלייה של מדד הדיור. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 2.1%.

תחזיות האינפלציה והריבית
: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו לאחר פרסום מדד ספטמבר מסביבה של 2.5% לסביבה של- 2.1%. לעומת זאת, הציפיות הנמדדות משוק ההון (
break even inflation

) נשארו גבוהות במהלך החודש ועמדו על רמה של 2.5%, אולם ייתכן שציפיות אלו מוטות החודש כלפי מעלה

לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-0.3%, כאשר ברקע, בטווח הקצר, עומדות על הפרק העלאות מחירים צפויות בתחום המזון, ומנגד עומדות הירידות שנרשמו לאחרונה במחירי הסחורות בעולם. הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות ברמה של 2.5%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא 2.1%. רוב החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי.

הפעילות הריאלית:
האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה של צמיחה ממותנת בשיעור של כ-3%. אינדיקטורים אלו תואמים את תחזיות חטיבת המחקר לפיהן צמיחת התוצר בשנת 2012 תסתכם ב-3.3%. נתוני הפדיון הענפי לאוגוסט מצביעים על עלייה בפדיון בענפי המסחר והשרותים שיתכן והושפעו מהקדמת רכישות לפני העליה בשיעור המע"מ. המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר עלה ב-0.2%. העלייה במדד החודש משקפת עלייה כמעט בכל רכיבי המדד, למעט ביצוא השירותים. בעקבות עדכון כלפי מעלה, שערכה הלמ"ס בנתוני יצוא הסחורות לחודש אוגוסט, עודכן במקביל כלפי מעלה גם המדד המשולב לחודש אוגוסט. ביצוא הסחורות (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים) נרשמה עלייה של 5.7% ברביע השלישי, שבאה לאחר ירידה חדה בחודש יוני. ביבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וח"א) נרשמה ברביע השלישי ירידה קלה של 2%. על פני
זמן, נתוני יצוא ויבוא הסחורות המשיכו לשמור על יציבות, בדומה למגמה מתחילת 2011. נתונים העולים מהסקרים נותרו פסימיים ביחס להתפתחויות העתידיות: מדד מנהלי הרכש עלה מעט החודש, אך נותר ברמה המצביעה על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית; בציפיות העולות ממדדי אמון הצרכנים של בנק פועלים ושל הלמ"ס נרשמה הרעה נוספת, במיוחד במרכיב התעסוקה.

שוק העבודה:
הנתונים משוק העבודה שנוספו החודש מצביעים על המשך גידול מתון בתעסוקה, אם כי בחודשים האחרונים חלה התייצבות בתעסוקה בסקטור העסקי. נתוני התעסוקה לחודשים יולי ואוגוסט מציגים גידול של 1.5% (בניכוי עונתיות) במספר המועסקים לעומת הרביע השני, תוך עלייה בשיעור המשרות החלקיות לעומת המשרות המלאות. התרחבות זאת התרחשה תוך המשך העלייה בשיעור התעסוקה בחודשיים אלו מ- 59.1% ל- 59.9%, ובמקביל נרשמה ירידה בשיעור האבטלה, מ-7% ברביע השני ל-69% באוגוסט. הן השכר הנומינלי והן השכר הריאלי עלו ב-1% בחודשים מאי – יולי, לעומת שלושת החודשים הקודמים, על פי נתונים מנוכי עונתיות. נתוני מס הבריאות מלמדים על המשך גידול נומינלי של סך תשלומי השכר באוגוסט וספטמבר בקצב של יותר מ-6% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד.

הערכות חטיבת המחקר
: חטיבת המחקר עדכנה בחודש שעבר את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. לפי תחזית זאת (שפורסמה יחד עם הודעת הריבית הקודמת), הצמיחה בתמ"ג בשנים 2012 ו-2013 צפויה לעמוד על 3.3% ו-3%, בהתאמה. ריבית בנק ישראל, לפי תחזית חטיבת המחקר, צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף 2013. האינפלציה בארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השלישי של 2013 צפויה להסתכם ב-2.6%. בעקבות עדכון כלפי מעלה של מספר ההתחלות וגמר הבנייה, חטיבת המחקר צופה שעלייתו של סעיף הדיור במדד (שכר דירה) תתמתן מקצב שנתי של 3.5% בשנת 2012 ל-0% בשנת 2013, ובאמצע 2014 תגיע לשיעור שלילי של 1.5%, דבר שצפוי לתרום להתמתנות העלייה של רמת המחירים הכללית.

ההכנסות ממיסים, מתחילת השנה ועד ספטמבר, היו נמוכות מהתוואי העונתי המעודכן בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, כאשר בארבעת החודשים האחרונים חל שיפור בגביית המסים וצמצום
הסטייה הממוצעת מהתוואי העונתי. בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי,צפוי הגירעון השנתי, על פי ההתפתחויות עד כה, להסתכם בכ- 4 אחוזי תוצר. צפוי ה. מתווה ההוצאות הצפויות בהמשך השנה מעלה חשש מסוים מגרעון גבוה יותר, אך ייתכן שעיכובים טכניים בשל הקדמת הבחירות יבלמו את ביצוע ההוצאות. כמו כן, ההשפעה של הקדמת הבחירות על ההתפתחויות הפיסקליות בתחילת 2013 צפויה להיות מרסנת, בעיקר ברביע הראשון, בגלל מגבלת הוצאות חודשית בגובה של עד 1/12 מתקציב השנה הקודמת עד לאישור התקציב החדש.

שוק המט"ח:
מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 התחזק השקל כנגד הדולר ב-1.1%, זאת לעומת רוב המטבעות החשובים בעולם, שנחלשו מול הדולר. מול האירו התחזק השקל בכ-0.8%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-1.2%.

שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-5.3%, לעומת ירידות ברוב שוקי המניות בעולם ובעיקר במדינות המפותחות. בזאת סגר שוק המניות הישראלי את הפער שנפתח בין ביצועיו לבין הביצועים בשוקי העולם מאז תחילת השנה. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות של עד 30 נ.ב. בשני העקומים, לעומת שוקי האג"ח הממשלתיות במשקים המפותחים שנסחרו תוך שינויים קלים בלבד. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד בכ-30 נ.ב., לרמה של כ-250 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, עד 10 נ.ב., כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 2.15%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-
CDS

ל-5 שנים, עלתה החודש מעט לרמה של 150 נ.ב., לעומת ירידות במרווחי ה-
CDS

ברוב המדינות. במדדי התל-בונד 20 ו-40
נרשמו עליות של 1.4% ו-1.5% בהתאמה.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי

+ הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.4%.

ההתפתחויות בשוק האשראי:
בחודש אוגוסט שמרה יתרת החוב של המגזר העסקי על יציבות ברמה של 792.7 מיליארדי ש"ח, ומתחילת השנה עלתה יתרה זו ב-1.6%. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אוגוסט ב- 0.8%, ל-381 מיליארדי ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-3.2 מיליארדי ש"ח, לעומת 5.8 מיליארדי ש"ח בחודש אוגוסט. חלק מהירידה בביצועי המשכנתאות ניתן לייחס למספר ימי העסקים הנמוך במהלך החודש עקב החגים, ולכך שחלק מהעסקאות הוקדמו לחודשים יולי ואוגוסט בשל העלאת המע"מ שחלה בספטמבר. יתרת החוב לדיור בחודש אוגוסט עמדה על 272 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש אוגוסט אשתקד. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ספטמבר במסלול הצמוד למדד, נותרו כמעט ללא שינוי, ואילו במסלול הלא צמוד בריבית משתנה הן שבו ועלו ב-0.1 נק' האחוז, לאחר עלייה דומה בחודש אוגוסט

שוק הדיור:
סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי - אוגוסט ב-0.6%, לעומת עלייה של 0.8% בחודשים יוני - יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו מחירי הדירות ב- 1.4%, לעומת 1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי.
עם זאת, בששת החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב 2.9%.
הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמותיה בעשור האחרון. רמת התחלות הבנייה עדיין גבוהה, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, וניכרת ירידה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל. מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש יולי על 40,554, לעומת 42,462 בחודש הקודם.

המשק העולמי:
משבר החוב באירופה מוסיף להיות הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית.
נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים, אך רובם הפתיעו לטובה (ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה). החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012 ו-2013 ל-3.3% ול-3.6%, בהתאמה, לעומת 3.5% ו-3.9% בתחזית הקודמת, בהתאמה. בהודעתה כתבה הקרן כי תחזית זו נשענת על הנחות אופטימיות, ולפיהן גוש האירו יצליח לפתור תוך פרק זמן סביר את הבעיות של המדינות הנמצאות במשבר, וארה"ב תצליח לטפל בבעיותיה התקציביות ("הצוק הפיסקאלי") ותתווה תוכנית אמינה לחזרה לתוואי של חוב בר קיימא. נוסף על כך העריכה קרן המטבע כי הבנקים באירופה יצטרכו להוריד את המינוף בצורה ניכרת, דבר שעלול לפגוע באשראי ובצמיחה. בשווקים הפיננסיים בעולם נמשכה החודש ההתנהלות האופטימית היחסית שמאפיינת אותם מאז ההכרזות של ה-
ECB

וה-
FED

על תוכניות רכישה של נכסים בהיקפים גדולים. התשואות ומרווחי ה-
CDS

של המדינות בליבת המשבר הוסיפו לרדת. מאידך גיסא, בנקים מרכזיים וממשלות בעולם המשיכו להנמיך את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה, ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות ירדו החודש, ועל פי הערכות בשווקים צפויים להמשיך ולרדת, יתמכו אף הם במגמה זו. מספר בנקים מרכזיים הורידו החודש את הריבית. בארה"ב נרשמו לאחרונה ביצועים מאכזבים בקרב חברות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה העילית, והסנטימנט בקרב חברות ואנליסטים התדרדר משמעותית בחודש האחרון.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הנתונים שנוספו החודש ממשיכים לחזק את ההערכה שחלה התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה לכ-3%, והם עקביים עם תחזית חטיבת המחקר שהתפרסמה בחודש שעבר. הצפיות של סקרי הצרכנים וסקר המגמות בעסקים פסימיות ומצביעות על צפי
להתמתנות נוספת בפעילות. בחודשים הראשונים של 2013
צפויה הפעילות להיות מושפעת מהריסון הפיסקאלי הגלום במגבלת ההוצאה החודשית עד לאישור התקציב החדש.
התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים תוך המשך התמתנות עליית סעיף הדיור במדד (המתבסס על שכר הדירה). האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד. מרבית הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות אף הן במרכז היעד זאת על רקע הירידה שנרשמה במחירי הסחורות מצד אחד, והעליות הצפויות במחירי המזון מצד שני.
על רקע משבר החוב באירופה, רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים ורובם הפתיעו לטובה אך זאת ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה. החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012, 2013. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות שירדו החודש צפויים אף הם לתמוך במגמה זו. הבנקים המרכזיים במשקים הגדולים ממשיכים בתוכניות ההקלה הכמותית ומספר בנקים מרכזיים הורידו החודש ריבית.
בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עלו מחירי הדירות ב-1.4%. אולם בחודש האחרון עלו מחירי הדירות ב-0.6% ובששת החודשים האחרונים ב-2.9%. העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור מעלים את החשש מפני המשך עלית מחירי הדירות.

על רקע הצורך לתת תמיכה נוספת לפעילות הכלכלית והעדר לחצים אינפלציוניים החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

לנוכח העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור על רקע הריביות הנמוכות בשוק המשכנתאות, החליט המפקח על הבנקים בבנק ישראל להוציא הוראה המגבילה את שיעור המימון ממחיר הדירה (
LTV

), כדי לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית.

טקסו - מחשבונים משפטיים